מקורות
ומאי ארבע או חמש, כלומר מתי ארבע ומתי חמש? לרבנן [לשיטת חכמים] דאמרי [האומרים] משמר הנכנס באותה שבת נוטל שש מן החלות, והמשמר היוצא נוטל שש, ושכר הגפת דלתות לא נוטל משמר הנכנס, על כן משתים עשרה בעי מיפלג [משתים עשרה צריך הוא לחלוק] בציר חדא מפלגא [אחת פחות מחצי], שהרי אינו נוטל לשיטה זו […]
וערבית ראינו את הירח החדש בצד מערב. אמר ר’ יוחנן בן נורי: עדי שקר הם, שלא יתכן שראו המולד זמן קצר כל כך לאחר סוף החודש הקודם, ואין לסמוך עליהם. וכשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל כעדים, ולא חשש. ועוד מעשה, שבאו שנים ואמרו: ראינוהו בזמנו, כלומר, בליל שלושים של החודש הקודם, ובליל עיבורו, כלומר, בלילה […]
ללדת, עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה הולד וימות, ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה, ואלמלי מקדים הנשר רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד היה הוולד מת. ואם בין רגע לרגע לא נתחלף לי, בין איוב לאויב נתחלף לי? וכן “חלל אילות תשמר” (איוב לט, א) — אילה זו פתח רחמה צר […]
א גמרא תניא [שנינו בברייתא] שנחלקו חכמים מה היתה בדיוק הלשון שהיו אומרים במקדש, ר’ ישמעאל אומר: הנוסח היה “ברק ברקאי”. ר’ עקיבא אומר: “עלה ברקאי”, כלומר: האיר יותר מברק. נחומא בן אפקשיון אומר: “אף ברקאי בחברון”. מתיא בן שמואל אומר: הממונה על הפייסות אומר: “האיר פני כל המזרח עד שבחברון”. ר’ יהודה בן בתירא […]
יש לכאורה חשש דלמא מעברין לך [שמא יעבירו אותך] ממשרה זו כדרך שהעבירו את רבן גמליאל. אמר לה לפי הפתגם העממי: לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא, ולמחר ליתבר [ישתמש אדם יום אחד בכוס יקרה, ולמחר תישבר], כלומר, יש לאדם לנצל הזדמנות הבאה לו ואל לו לחשוש שמא לא תמשך בעתיד. אמרה ליה [לו]: לית […]
דבלים”, הוא כפל המלה דיבה, דבה רעה בת דבה רעה כלומר גם היא וגם אמה היו נושא לדיבה ורינון. ושמואל אמר: דבלים היא כפל המלה דבלה, שמתוקה בפי הכל כדבלה שכל הגברים יודעים אותה. ור’ יוחנן אמר: שהכל דשים בה כדבלה, שדבלה, שהיא מן התאנים המיובשות וכבושות, נעשית על ידי דישת וכבישת הגרוגרות. דבר אחר: […]
שדומה לפז (כעין צבע המרגלית). זהב שחוט — הוא זהב שמפני רכותו הוא נטוה כחוט. זהב סגור נקרא כן — משום שבשעה שנפתח מקום לקנות בו סוג זהב זה כל החנויות האחרות שנמכר בהן מיני זהב אחרים נסגרות. זהב פרוים — זהב אדום, שדומה לדם הפרים. רב אשי אמר: לא שבעה מיני זהב אלא חמשה […]
אלא בשעת הקטרה. ומקשים עוד: והא איכא [והרי יש] עוד את הא [זו] המעלה, שאילו מהיכל פרשי [פורשים] הם בין בקדושה דידיה [שלו], כלומר: בהקטרת קטורת בו בין בקדושה, כלומר: בהקטרת קטורת של לפני ולפנים, ואילו מבין האולם ולמזבח לא פרשי [פורשים] הם אלא בקדושה של הקטרת הקטורת בהיכל! אמר רבא: אין להקשות מכאן, כי […]
הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה” (ישעיה ה, יד), שלבסוף יורדים לשאול. א שנינו במשנה: משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים. ושואלים: מאן [מי הם] “נביאים הראשונים”? אמר רב הונא: זה דוד ושמואל ושלמה, ואחריהם לא היו עוד האורים והתומים. רב נחמן אמר: כבר בימי דוד, זימנין סליק […]
שקולה כשתים, ומאי ניהו [ומה זו] — עבודה זרה, דכתיב [שנאמר] בה: “כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארות נשברים” (ירמיהו ב, יג). וכתיב בהו [ונאמר בהם] בישראל “כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת. ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי […]