“במענה על מכתבך, בו הנך מבקש הסבר על חשיבות לימוד התניא בכל יום.
המענה לכך עד כמה שניתן להתבטא בכתב: ודאי ידוע לך שיש נגלה דתורה ונסתר דתורה, הנקרא גם פנימיות התורה, בלשון הזהר הקדוש גופא דאורייתא ונשמתא דאורייתא. כך גם בכל אדם ובמיוחד ביהודי, ואפילו בנשמתו עצמה ישנו החלק הנגלה שלה והחלק הנסתר שלה, הנקראים גוף הנשמה והנשמה של נשמה.
ואף רואים זאת באופן ברור יותר, בעבודה שבדברים הנוגעים לעמקי הנפש האדם, הוא מדבר עליהם בלהט מיוחד, שלא כפי שהוא מדבר על עניין שבו הוא עסוק רק כדי לצאת ידי חובתו, שאז גם כשהוא מדבר על כך בחיוניות, הרי אין זה אלא באופן של יציאת ידי חובה.
ומאחר שרוצים את ברכות השי”ת בעניינים היום יומיים של האדם, אשר כדי להשיג אותן אמרה התורה: “אם בחוקתי תלכו”, שפירש רש”י שהכוונה ללימוד התורה, ומכיוון שרוצים שהברכות תהיינה מקיפות, מלאות ושלמות, חייב להיות לפחות “מינימום” של לימוד תורה, הן בנגלה דתורה והן בנסתר דתורה, פנימיות התורה.
מאחר שמדובר במינימום – נקבעו, גם בחלק הנגלה של התורה וגם בחלק של פנימיות התורה, דברים שגם המתחיל בלימוד מסוגל ללמוד אותם, והם – חומש, בנגלה דתורה, ותניא בפנימיות התורה.
מובן מאליו שכשם שבחומש אינו דומה הלימוד על ידי ילד מתחיל ללימוד של גאון גדול, שכן אפשר ללמוד את החומש כפשוטו לגמרי ואפשר ללמוד אותו עמוק ועמוק יותר, כך גם בלימוד התניא”.
(אגרת הרבי – חט”ו עמ’ שפה)
“במענה על מכתבך, בו הנך מבקש הסבר על חשיבות לימוד התניא בכל יום.
המענה לכך עד כמה שניתן להתבטא בכתב: ודאי ידוע לך שיש נגלה דתורה ונסתר דתורה, הנקרא גם פנימיות התורה, בלשון הזהר הקדוש גופא דאורייתא ונשמתא דאורייתא. כך גם בכל אדם ובמיוחד ביהודי, ואפילו בנשמתו עצמה ישנו החלק הנגלה שלה והחלק הנסתר שלה, הנקראים גוף הנשמה והנשמה של נשמה.
ואף רואים זאת באופן ברור יותר, בעבודה שבדברים הנוגעים לעמקי הנפש האדם, הוא מדבר עליהם בלהט מיוחד, שלא כפי שהוא מדבר על עניין שבו הוא עסוק רק כדי לצאת ידי חובתו, שאז גם כשהוא מדבר על כך בחיוניות, הרי אין זה אלא באופן של יציאת ידי חובה.
ומאחר שרוצים את ברכות השי”ת בעניינים היום יומיים של האדם, אשר כדי להשיג אותן אמרה התורה: “אם בחוקתי תלכו”, שפירש רש”י שהכוונה ללימוד התורה, ומכיוון שרוצים שהברכות תהיינה מקיפות, מלאות ושלמות, חייב להיות לפחות “מינימום” של לימוד תורה, הן בנגלה דתורה והן בנסתר דתורה, פנימיות התורה.
מאחר שמדובר במינימום – נקבעו, גם בחלק הנגלה של התורה וגם בחלק של פנימיות התורה, דברים שגם המתחיל בלימוד מסוגל ללמוד אותם, והם – חומש, בנגלה דתורה, ותניא בפנימיות התורה.
מובן מאליו שכשם שבחומש אינו דומה הלימוד על ידי ילד מתחיל ללימוד של גאון גדול, שכן אפשר ללמוד את החומש כפשוטו לגמרי ואפשר ללמוד אותו עמוק ועמוק יותר, כך גם בלימוד התניא”.
(אגרת הרבי – חט”ו עמ’ שפה)